מילון מושגים מעולם הבניה

היתר בניה
היתר הניתן ע"י הועדה לתכנון ובניה ורק משניתן ניתן להתחיל בבניה. ישנה רשימה של עבודות המצריכות קבלת היתר על פי חוק ביניהן תוספות בניה למבנה קיים, בניה חדשה , פירוק ובניה מחדש, שינויי קונסטרוקציה וכו'.

בקשה להיתר בניה ( גרמושקה )
זהו מסמך בקשה הנערך ע"י האדריכל ומוגש חתום לועדה לתכנון ובניה עלמנת לקבל היתר בניה לתכנון מבוקש. המסמך כולל תכנית מדידה , תכניות , חתכים וחזיתות של המבנה המוקש, חישובי שטחים ועוד. חתומים עליו האדריכל המתכנן, הקונסטרוקטור, הלקוח ועוד מס בעלי תפקידים.

תיק מידע
ריכוז של נתונים תכנוניים ( כמו אחוזי בניה , תכסית, שימושים וכד' ) במגרש ספציפי, כפי שמופיעים בתכניות התב"ע שחלות על אותו מגרש. תיק מידע כזה הוא תנאי הכרחי לתחילת תכנון ומקבלים אותו מהועדה לתכנון ובניה הרלוונטית . ( בעבור כ200 שקלים ).

אחוזי בניה
בכול מגרש מוגדרים שטחים אותם ניתן לבנות. הם מוגדרים באחוזים משטח המגרש. ומחולקים בד"כ לשטחים עיקריים ושטחי שירות. לדוגמא: 30% שטח עיקרי במגרש של 1000 מ"ר הינם 300 מ"ר אותם ניתן לבנות.

שטחים עיקריים ושטחי שירות
השטחים המותרים באחוזי הבניה מחולקים לשטחי שירות ושטחים עיקריים. שטחים עיקריים משמשים את המטרה העיקרית של המבנה ( למשל מגורים) ושטחי השרות נותנים להם שירות ( למשל ממ"ד בבית מגורים ). האדריכל יודע על פי תקנות החוק מה נחשב מה.

תכסית
שטח המגרש המירבי אותו ניתן לכסות בבינוי ( אשר יכול להיות בן מספר קומות) שטח זה מוגדר באחוזים משטח המגרש.

תב"ע
תכנית בניין עיר. תכנית בסמכות ועדה מקומית המגדירה שימושים והוראות מפורטות לבינוי במגרשים בהם היא חלה. התב"ע היא אשר מגדירה את אחוזי הבנייה בכול מגרש, מס הקומות האפשרי, שימושים אפשריים וכד. על כל בקשה להיתר בניה להיות תואמת להוראות התב"ע למגרש האמור. אך יש מקרים בהם ניתן לבקש הקלות מהוראות התב"ע. כמו כן אפשר להגיש תכניות נקודתיות לשינוי התב"ע.

הקלות
קיימת רשימה של נושאים בהם ניתן לבקש הקלה ( כלומר חריגה קלה) מהוראות הבנייה שמוגדרים בתב"ע. בין הנושאים : תוספת קומות, חריגה מקווי בניין, תוספת יח"ד וכד'. כאשר מצרפים בקשה להקלה לבקשה להיתר הבניה יש לבצע פרסום של בקשת ההקלה בעיתונות ובעוד מס מקומות.

עורך בקשה
אדריכל המשמש עורך של הבקשה להיתר בניה מוגדר עורך הבקשה. במקרים מסויימים יכול גם הנדסאי או מהנדס בניין להוות עורך בקשה.

פיקוח עליון
על האדריכל עורך הבקשה להיתר בניה חלה חובת פיקוח עליון על מהלך הבניה. עליו לבקר באתר לפחות בשלבים הבאים: סימון המבנה בשטח, גמר יסודות, גמר שלד וסוף הבניה.

תעודת גמר-טופס 4
בסיום הבנייה על הלקוח להגיש בקשה לתעודת גמר בניה לועדה המקומית . בקשה זו נקראת טופס 4. ותעודת הגמר טופס 5. האדריכל חותם על בקשה זו. ולאחר שמתקבלת תעודת הגמר ניתן לחבר את המבנה לתשתיות החשמל והמים.

אדריכלים, הנדסאים ומעצבי פנים
קיים לעתים בלבול בין הדברים, אך ההבדלים בין בתארים השונים ברורים ורשומים בחוק. אדריכל למד 5-6 שנים במוסד מוכר ורשאי לתכנן ולגיש ( כלומר לחתום בשמו ולהיות אחראי ) על כל סוגי המבנים. ( במידה והוא אדריכל רשוי ). הנדסאי אדריכלות למד כ3 שנים במוסד מוכר ונרשם כהנסאי ויכול לתכנן ולהגיש כל מבנה המוגדר בחוק כ"מבנה פשוט".

מעצב או מעצבת פנים בדרך כלל למדו לימודי תעודה במוסד כלשהו ותחום עיסוקם הינו עיצוב פנים בלבד. כלומר כל מה שאינו מחייב היתר בניה. הם אינם רשאים לתכנן ולהגיש להיתר שום מבנה ואם הם עושים זאת בדרך כלל הם שוכרים מישהו מהמוזכרים למעלה שהינו בעל זכויות חתימה חוקיות כדי שיחתום בשמם על התכניות ויקח עליהם אחריות.

דילוג לתוכן